הכלה עצמית היא בעצם היכולת שלנו לסבול את הרגשות והמחשבות שלנו. הכלה עצמית יכולה להיות קשה מאוד לפעמים. אין זה פשוט להכיל עצב, או חרדה או מחשבות תוקפניות. לעיתים זה "גדול" עלינו, ואנחנו פונים לטיפול פסיכולוגי. לעיתים אנחנו מצליחים להכיל זאת בעצמנו.
יש גישה, שהיא סוג של טיפול-קוגניטיבי התנהגותי, שבעצם מציעה לקבל את הרגשות, ובמקביל להיות מחויבים למה שחשוב לנו. הגישה נקראת ACT. יש מטופלים שמתחברים אליה. התחלת התרגול אינה קלה. אנחנו בעצם עושים חשיפה לרגשות או מחשבות קשים. אנחנו במצוקה. ההנחה היא שככל שנמשיך בחשיפה הזו, העוצמה של הרגשות והמחשבות תלך ותרד. יש פציינטים אשר מתחברים לגישה הזו.
מבחינה מחקרית הגישה הוכיחה עצמה כאפקטיבית ביותר, למשל בבעיות כמו דיכאון או OCD. מי שרוצה יכול לפנות אלי ולהתייעץ בנוגע לגישה הזו. הרבה אנשים מחפשים סיביטי או שילוב של סיביטי בטיפול, ובמובן הזה – גישה זו יכולה להתאים להם.