בתרגיל הזה אנחנו בעצם מדמיינים כל מיני דברים נעימים. לדמיין דברים נעימים זה דבר מצויין: מחקרים מצאו, שאנשים מאושרים יותר ובריאים יותר נוטים יותר לחשוב מחשבות נעימות. לחשוב על דברים נעימים זה מרגיע, ממלא אותנו באופטימיות, ומשפר מצב-רוח. יש גם כאלו הטוענים, ויש לזה חיזוקים מתחום ההפינוזה, שלדמיין דברים נעימים גם עוזר להם להתממש. בכל מקרה, זה עוזר לנו לדעת מה אנחנו צריכים ומה חסר לנו, וזה כבר חשוב מאוד.

ואילו דברים נעימים אפשר לדמיין?

הדמיון הנעים המפורסם ביותר הוא זה שבו מדמיינים שנמצאים במקום נעים, שבו היית רוצה להיות עכשיו. זה יכול להיות מקום אמיתי או דמיוני, בתוך בית או מחוצה לו. פשוט מדמיינים שנמצאים במקום הזה, ומרגישים בו טוב. אפשר להישאר במקום, בדמיון כמובן, כמה זמן שמרגישים שרוצים.

אפשר גם לדמיין דברים נעימים אחרים: אפשר לדמיין אדם שאוהבים מחייך אלינו, אפשר לדמיין אנשים שרוצים לומר להם תודה ולומר להם את זה, אפשר לדמיין עיסוי נעים בגוף במקומות הדרושים, ואפשר לדמיין בזה אחר זה דברים שונים שבא לנו עליהם עכשיו, ושנראים לנו נעימים (למשל: מאכל טעים, בגד או בגדים שבא לנו לקנות, או אדם שבא לנו לחבק אותו עכשיו).

זהו לכאורה תרגיל פשוט, בגלל שתי סיבות עיקריות:

1. יש לו השפעה חיובית על מצב-רוחנו.

2. התכנים מגלים לנו מהם הצרכים התת-מודעים ולא-מודעים לנו, ונותנים לנו כיוון אפשרי לחיינו בעתיד.

עוד על דמיונות נעימים…

רציתי להביא כאן הצעה נחמדה לשיפור מצב-רוח. לפעמים אנחנו ככה סתם, נתקלים ביום עם מצב-רוח לא טוב במיוחד. לפעמים יש לזה סיבות ממש טובות, ולפעמים סיבות פחות חשובות, אבל – מה לעשות, מצב-הרוח נחת עלינו.

אז מה עושים? כבר כתבתי כאן על התמודדות ברגע הנוכחי עם מצבי-רוח, ואני רוצה להביא כאן עוד הצעה. ההצעה הזו קשורה למחשבות שלנו. כי בעצם כשיש לנו מצב-רוח רע אנחנו יכולים לטפל במישור ההתנהגותי (לעשות משהו אחר שיגרום לנו להרגיש טוב יותר ), או במישור החשיבתי (לחשוב בצורה אחרת).

יש כל מיני שיטות פסיכולוגיות, שחלקן ממש הוכחו כיעילות, להתמודד עם מחשבות כשיש מצב-רוח לא טוב. המפורסמת שבשיטות האלו היא השיטה של בק, שמציע להחליף מחשבות אוטומטיות ושליליות במחשבות רציונליות. אבל, יש חיסרון מסויים לשיטה הזו, והוא, שהיא קצת רציונלית מדי. גם אם אדם מצליח להראות לעצמו, שהדברים שמדאיגים או מדכדכים אותו הם לא כאלו גרועים, הרי עדיין יכול להיות איזה גרעין פנימי בתוכו, שלא ממש השתכנע מזה. הגרעין הזה עדיין ממשיך להרגיש כמו ילד קטן שמסרב להתנחם, ומאיזו סיבה לא ברורה – הוא עדיין עצוב. פשוט לא מצליח להתרומם.

ומה אני מציעה? אני מציעה משהו, שאולי יכול לעזור דרך מה שנקרא "המוח הרגשי" שלנו, פחות דרך המוח השכלי.

ההצעה שלי היא פשוט לשבת רגע בשקט ולנסות לדמיין דברים נעימים. באמת, הדברים הנעימים הראשונים שקופצים לכם לראש. למשל: מקום שהייתם רוצים להיות בו עכשיו. דמיינו אותו, ומה הייתם רוצים לעשות בו עכשיו. או אולי אנשים אהובים עליכם, ומה אתם רוצים לעשות איתם. או אולי בגדים (זה טוב לנשים, נראה לי…) שהייתם רוצים שיהיו לכם עכשיו, או איזו ארוחה טובה. סתם, לדמיין ככה, בלי בושה. ואם דמיון אחד נגמר, אפשר לעבור לדמיין משהו אחר נעים. למשל: מקום בחו"ל שהייתם רוצים להיות בו עכשיו, שחיה בים, רביצה על החול, תרגילי התעמלות מדהימים (שאתם לא באמת יודעים לבצע).

ניסיתם? תנסו, כדאי.

ואני יכולה לצטט מחקרים, שמראים למה זה יכול לעזור: 1. זליגמן, שכתב את הספר המצויין "אושר אמיתי", מצא שאנשים שמחים חושבים יותר מחשבות שמחות יחסית לעצובות, בהשוואה לאנשים עצובים. 2. פרופ' קרייטלר מצאה במחקרה, שאנשים בריאים נוטים יותר לדמיין דמיונות נעימים.  3. בטיפול בהיפנוזה משתמשים בדמיון מודרך כדי לעזור לאדם למצוא כיוון חיובי לחייו. 4. ישנה עכשיו תנועה חדשה, שנקראת "הסוד", שמעודדת אנשים לדמיין דברים נעימים, לא כדי לשפר את מצב-רוחם, אלא כדי שדברים אלו יתגשמו. אז אולי ייצא מהדמיון הזה עוד משהו.

ואזהרה קטנה: זה לא תמיד עוזר, אבל שווה לנסות. זה לא מומלץ למי שנמצא ממש בדיכאון, אלא יותר למצבי-רוח לא טובים "רגילים".

בהצלחה!