אני פשוט שונאת את המילה הזו – חשיבה רציונלית. מילה מרגיזה מאוד. מה היא אומרת לי, המילה הזו? קודם כל היא מזכירה לי אנשים גבוהים, ורזים וקפדניים. אחר-כך היא מזכירה לי חשיבה אקדמית משעממת.
אז למה אני משתמשת בכל זאת במילה הזו בטיפול הפסיכולוגי באכילת-יתר?
פשוט כי אין ברירה…
אם רוצים להתגבר על אכילת-יתר צריך לאמץ קצת חשיבה רציונלית.
רוצים דוגמאות לחשיבה רציונלית מול אוכל מפתה? בבקשה:
1. ״אם אני אוכל עכשיו את כל חבילת השוקולד המריר – אחר-כך יהיה לי רע. עדיף להפסיק לאכול עכשיו, אחרי שאכלתי ארבע קוביות – להרגיש טוב אחר-כך.״
2. ״אם אוכל עכשיו שלוש פרוסות לחם – ארגיש אשמה ואכעס על עצמי במשך יומיים. זה לא שווה את זה. כנראה שאסתפק בפרוסה אחת.״
האם תוכלו ליישם עבור עצמכם את העיקרון החשוב של פיתוח חשיבה רציונלית – כפי שאני מסבירה אותו בטיפול הפסיכולוגי באכילת-יתר?
להתראות, ואני מקווה שעזרתי לכם קצת – מבלי שתצטרכו להגיע אלי לטיפול פסיכולוגי,
