רציתי לכתוב כמה מילים על טיפול פסיכולוגי בהפרעת הפניקה, הפרעה שלא תמיד קל למצוא טיפול פסיכולוגי יעיל בה.
וקודם להסבר – מה זו הפרעת פניקה?
מה שמאפיין מצב של הפרעת פניקה הוא שילוב של תחושות חרדה ובהלה ברמה הנפשית, ותחושות גופניות מפחידות, כמו: הזעה, קושי לנשום, רעידות, תחושות חום או קור, סחרחורות, בחילות, כאבים בחזה ועוד.
בעצם מה שקורה במצב של הפרעת פניקה זה שהמערכת הסימפטטית (המעוררת) של מערכת העצבים בגוף פועלת בקצב מוגבר. הגוף כולו מגיב בחרדה לחוויה כלשהי, והתגובה קורית במישור הגופני והנפשי כאחד.
מה שבעייתי לא פעם בהפרעת פניקה זה הקושי באבחנה שלה.
פעמים רבות לוקח זמן עד שהרופאים מזהים שמדובר בהפרעת פניקה ולא בבעיה גופנית, וזה משום שהבעיה \"מתחפשת\" לבעיה גופנית. בעיה נוספת בהפרעת הפניקה היא שהאדם עצמו שסובל ממנה, לא תמיד מאמין שזוהי באמת הפרעת פניקה, כלומר מצב נפשי, וחושב שהוא סובל מבעיה גופנית. למרות שרופאים יכולים לחזור ולומר לו שזוהי בעיה נפשית, הוא עדיין משוכנע שמדובר בבעיה גופנית, ולכן אינו פונה לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בהפרעה.
כיצד מטפלים בהפרעת פניקה?
הטיפול הוא טיפול משולב מטיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. במקרים הקלים יותר אפשר להסתפק רק בטיפול פסיכולוגי.
טיפול פסיכולוגי יעיל מתבסס על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמיוחד להפרעת הפניקה – בשילוב עם טיפול בגישות נוספות (ארחיב על כך בהמשך), והטיפול התרופתי מתבסס על נוגדי-חרדה מקבוצת ה-SSRI.
מדוע קשה לקבל טיפול פסיכולוגי טוב להפרעת הפניקה?
אני מטפלת די הרבה במטופלים שסובלים מהפרעת פניקה, ולצערי אני שומעת לא מעט סיפורים על מטופלים שלא קיבלו טיפול פסיכולוגי מתאים בהפרעת הפניקה. המטפלים האלו יודעים באופן כללי מה זו ההפרעה, אך הדרך שבה הם מציעים למטופלים לצאת מן ההפרעה היא חלקית ביותר (גם אם היא מבוססת על עקרונות הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי-התנהגותי), וככזו אינה מאפשרת להם להתמודד כמו שצריך עם הפרעת הפניקה ובאמת לצאת ממנה. בשלב זה, לאחר שנעזר המטופל בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי, המטופל מרגיש מיואש ומאוכזב – מדוע זה קורה לו? הרי הלך למטפל מוסמך, קיבל ממנו הדרכה כיצד להתמודד עם הפרעת הפניקה שלו, אז מדוע הוא לא מצליח לשפר את מצבו? התשובה היא, שוב, שהטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי-התנהגותי בהפרעת הפניקה היה חלקי ולא מספיק, ולכן מצב הפרעת הפניקה של המטופל לא השתפר.
אז איך צריך לטפל בהפרעת הפניקה ?
לא אכנס כאן לכל הפרטים בנוגע לטיפול הפסיכולוגי בהפרעת הפניקה, אבל אפרט כמה מרכיבים חשובים ביותר של הטיפול הפסיכולוגי בהפרעת הפניקה:
1. שתהיה הרבה אמפתיה והבנה בטיפול הפסיכולוגי מצד המטפל למטופל – הפרעת הפניקה יכולה להיתפס כטפשית, המטופלים כסתם חרדים, והמטפל עלול לצפות מהמטופל להתקדם מהר, מבלי לקלוט עד כמה מצבו של המטופל שסובל מהפרעת הפניקה מלחיץ וקשה. מבחינה זו חשוב שתהיה הרבה אמפתיה והבנה בטיפול הפסיכולוגי הזה.
2. לימוד שיטתי ומסודר של שיטות הרפיה, ובעיקר של נשימה – כחלק מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי חשוב ביותר ללמד את המטופל שיטות של הרפיה ושל נשימה נכונה. כחלק מעקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הלימוד של שיטות הרפיה ונשימה צריך להיות שיטתי ומסודר, ולכלול תרגילים יומיומיים בבית, מעקב של המטפל אחרי התרגול של המטופל, אימון בזמן הטיפול הפסיכולוגי עצמו, והדרכה מרובה מצד המטפל לגבי שיטות ההרפיה השונות, ובעיקר לגבי הנשימה, שהיא נושא מרכזי בהפרעת הפניקה.
3. התקדמות הדרגתית וסבלנית לפי הקצב של המטופל – הפרעת הפניקה היא שונה אצל כל מטופל ומטופל, וככזו היא דורשת הרבה סבלנות והתקדמות בקצב האישי בזמן הטיפול הפסיכולוגי.
4. מתן מקום לטיפול פסיכודינמי – כדאי לא רק להתמקד בטכניקות הקוגניטיביות-התנהגותיות אלא גם לאפשר למטופל בטיפול הפסיכולוגי לספר על עצמו, על מצוקותיו, על עברו, על צרכיו ועל המטרות שאליהן היה רוצה להגיע ולהתפתח. שיחות כאלו עוזרות לפתח את המטופל לא רק ברמה הטכנית של ההתמודדות עם הפרעת הפניקה, אלא גם לחזק את עצמו באופן כללי. אנחנו יודעים שאנשים שסובלים מהפרעת הפניקה לרוב סובלים מקשיים נוספים, כמו קשיים חברתיים, מצבי-רוח, רגישות ופגיעות יתר, וגם מתקיעות בהשגת המטרות שלהם בחיים. לכן חשוב בטיפול הפסיכולוגי לעסוק ככל הדרוש גם בנושאים האלו, כדי שיסיימו את הטיפול מחוזקים יותר בכל המובנים. החיזוק שנעשה בנושאים האחרים יביא גם לשיפור במצב הפרעת הפניקה, ולהיפך: שיפור בהפרעת הפניקה יביא לשיפור בתחומים האחרים של חייהם.
וכמה טיפים אחרונים לסובלים מהפרעת הפניקה:
1. אל תתייאשו. אפשר לצאת מהבעיה הזו, אם כי זה לוקח זמן.
2. חפשו פסיכולוג קליני עם ניסיון והצלחות מוכחות בטיפול בהפרעת הפניקה.
3. התמידו בטיפול.
4. במידת הצורך פנו גם לפסיכיאטר מנוסה לקבלת טיפול תרופתי.
קריאה מומלצת:
1. The Anxiety &Phobia Workbook (3rd edition), Bourne,E. J., New-Harbinger Pub., CA 2000.
2. חרדה – להתגבר על הפרעת אימה, לורנה ויינסטוק ואלינור גילמן, ידיעות אחרונות, 2002.
3. מעבר לחרדה ולפוביה – מדריך צעד אחר צעד להבראה תמידית, ד"ר אדמונד ג' בורן, אור-עם, 2003.
