הטיפול שלי בילדים משלב בתוכו מספר גישות, והן: טיפול משפחתי, הדרכת הורים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול אישי.

השילוב של הגישות השונות האלו בטיפול בילדים מביא לכך שהטיפול יהיה יעיל וקצר ככל הניתן. בעבר היה מקובל כי הטיפול בילדים היה בעיקר בטיפול אישי בילד, ושיטה זו מביאה לרוב להארכת הטיפול שלא לצורך, ולאו דווקא לתוצאות הטובות ביותר. השילוב של שיחות עם ההורים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, משימות לבית והדרכת הורים מביא לכך שהטיפול הופך להיות יעיל וקצר ככל הניתן.

מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול בילדים הוא התמדת ההורים בטיפול. מניסיוני ראיתי כי הורים שמתמידים בטיפול בילד – מגיעים בדרך כלל לתוצאות הטובות ביותר. עם זאת לעיתים מספיק טיפול קצר של מספר פגישות מועט לשיפור המצב של הילד ולפיתרון הבעיות.

כיצד מתנהל הטיפול?

בפגישה הראשונה אני נפגשת עם ההורים לבד. הפגישה הזו מאפשרת להורים לספר כל מה שקורה לילד, מבלי שהילד ישמע. בפגישה הזו ההורים מספרים לי על הבעיה של הילד, על ההתפתחות של הילד מלידתו וגם רקע על עצמם ועל המשפחה. בסוף הפגישה אני נותנת להם הערכה מקצועית לגבי מצבו של הילד: מהי הבעיה ומה האבחנה שלה, כיצד לדעתי ניתן לטפל בה בצורה הטובה ביותר, וכיצד אני מציעה שהטיפול יתנהל – כולל משך הטיפול המשוער.

בפגישה השניה אני נפגשת עם הילד לבד. בפגישה זו אני משוחחת עם הילד על הבעיה ממנה הוא סובל, ובכלל שואלת אותו שאלות עליו כדי להכיר אותו טוב יותר וכדי ליצור איתו קשר. בפגישה זו אני גם מעבירה לילד, באישור ההורים, מבחן פסיכולוגי שנקרא מבחן ציורים, אשר עוזר לי לגלות דברים שהילד חווה ברמה התת-מודעת והלא-מודעת. מבחן זה נותן לנו מידע חשוב על רגשותיו של הילד ועל תפיסתו את עצמו ואת סביבתו.

מהלך הטיפול:

לאחר שתי הפגישות הראשונות אנחנו מתחילים בטיפול. הטיפול משולב למעשה מכמה סוגים של פגישות:

1. פגישות של הילד עם הוריו – בפגישות אלו אני משוחחת עם הילד והוריו על בעיות שהם בוחרים להעלות. אנחנו מבררים את הבעיות עם הילד ועם הוריו. ההורים והילד מספרים יחד על הבעיות ומשתתפים יחד בהבנתן ובמציאת דרכים לפתרונן. התקשורת בין הילד להורים עוזרת להבין מה החלק של כל אחד מהם בבעיה, וכיצד כל אחד יכול לעזור בפתרונה. לרוב בסופה של הפגישה אנחנו מחליטים על תוכנית מסוימת שההורים והילד יישמו בבית, כמו: ניסיון להתמודד עם הפחדים, רישום של התנהגויות שרוצים לשנותן, תוכנית התנהגותית של פרסים לחיזוק התנהגויות רצויות, ועוד.
   לעיתים בפגישות אלו משתתפת כל המשפחה – כולל האחים של הילד, וזאת כאשר מדובר בבעיות שמשותפות לכל המשפחה, כמו מריבות בתוך המשפחה, או כל בעיה שקשורה גם לאחים.
2. הדרכת הורים – בפגישות אלו ההורים מגיעים לשוחח על הבעיות של הילד איתי, ללא הילד. אני מקשיבה למה שהם מספרים, ומאפשרת להם לספר את מה שמעיק עליהם בקשר לילד. אני עוזרת להם להבין כיצד הבעיות נוצרו וכיצד ניתן לפתור אותן. אני נותנת להורים תמיכה והבנה במצוקה שלהם בהתמודדות עם הילדים, וכן גם מידע על הבעיות באופן כללי, וכיצד הם יכולים לפתור את הבעיות – בין אם בדרך מעשית ובין אם בשינוי הגישה הפנימית שלהם כלפי הילד או כלפי תפקידם כהורים. אנו משוחחים לעיתים גם על הילדות שעברה עליהם ועל הוריהם שלהם, וכיצד ילדות זו השפיעה על ציפיותיהם מילדיהם ומעצמם ועל התנהגותם כהורים.
   להדרכת הורים תפקיד חשוב ביותר בהתקדמות הילד, משום שלהורים בגיל הילדות תפקיד משמעותי ביותר בעיצוב הילד. ככל שהילד צעיר יותר – יש יותר מקום להדרכת הורים. כך למשל בגיל הרך אנחנו משתמשים בעיקר בהדרכת הורים ככלי הטיפולי העיקרי.
3. פגישות אישיות לילד – הפגישות האישיות לילד נועדו לשיחה או משחק בין הילד לביני. דרך השיחה או המשחק אני מבינה את מצבו של הילד. אני מביעה השתתפות בקשיים שלו, ולעיתים מציעה לו, בהתאם לגילו, דרכים להתמודד עם קשיים שהוא עובר. לעיתים הילד משתמש בשיחה זו כדי לספר דברים שהוא מרגיש שלא בנוח לספר ליד הוריו. במקרה זה אני מבררת גם מהם הקשיים עם ההורים, ומדריכה את הילד והוריו כיצד לשפר את התקשורת ביניהם, כך שבעתיד הילד ירגיש בטוח ופתוח מול הוריו.
   בסיומו של הטיפול בדרך כלל הילד נמצא במצב טוב : לרוב הוא מצליח יותר חברתית ולימודית, מסתדר טוב יותר עם הוריו ומשפחתו, וההורים יודעים טוב יותר כיצד להתמודד עם קשיים – במידה והם עולים.

הדרך של הילד לחיים טובים בהווה ולהתפתחות טובה בעתיד נפתחה – בזכות הטיפול הפסיכולוגי וההשקעה של כל המשתתפים בו.