להילה כואבת הבטן בבוקר לפני בית הספר…

"אמא, כואבת לי הבטן, היא אומרת לי לפחות בחצי מהבקרים שלנו! " סיפרה לי נירית, שכבר היתה בהדרכת הורים מזה שנה אצלי. בכל תקופה נירית, אם גרושה ובעלת עסק עצמאי, התמקדה בהדרכה בילד אחר מארבעת ילדיה.

אהבתי את הילה, שעליה התייעצה נירית היום איתי. להילה היו תלתלים שחורים מסביב לפניה, והיא היתה עדינה ונעימה מאוד. הילה היתה האחרונה מבין ארבעת ילדיה של נירית.

"זה נקרא RAP," אמרתי לנירית אחרי שסיפרה על כאבי הבטן של הילה, " Recurrent Abdominal Pain. בבית-החולים "הדסה הר-הצופים", במחלדקת ילדים, כשעבדתי שם, אמר לי הגסטרואנטרולוג ילדים הבכיר, פרופ' רוזנטל, שזו אחת התופעות הנפוצות ביותר – ושהרופאים לא יודעים מה לעשות עם כאבי הבטן האלו… "

"אז אין מה לעשות?!" שאלה אותי נירית בפנים, שהודאגו מאוד לפתע. נירית אהבה מאוד את הילה, ושמרה עליה כבבת עינה.

"מה פתאום," אמרתי לה, "אולי גסטרואנטרולוגים לא יודעים מה לעשות עם RAP, פסיכולוגים של ילדים בהחלט יכולים לעזור עם הבעיה הזו."

"וגם בחילות יש לה", אמרה נירית, "אל תשאלי! ממש לא נעים לי להשאיר אותה ככה בבית הספר שלה… אני מרגישה רעה, אבל אני נותנת לה ללכת. עוקבת אחריה כשהיא נכנסת לשער, קטנה כזו, עם הילקוט הגדול עליה… מה אני אעשה, אני לא רוצה שתהפוך לי לפסיכוסומטית… הרי גם אני על כל לחץ מפתחת שפעת, את מכירה אותי… אני צודקת?! אני עושה נכון, שאני נותנת לה ללכת ככה, עם הכאבי בטן לבית-הספר?!"

"אני לא יודעת," עניתי לנירית, "באופן כללי – כן. עדיף, לפי המחקרים, לא לוותר לילדים כשיש להם כל מיני כאבים פסיכוסומטיים כאלו, כמו כאבי-בטן, כאבי-ראש, סחרחורות וכל זה. מחקר הראה, למשל, שילדים עם כאבי בטן שאיפשרו להם להישאר בבית ולא ללכת לבית-הספר בגלל כאבי-הבטן – הפכו אחר-כך למבוגרים, שסבלו הרבה יותר מכאבי-בטן יחסית לילדים, שלא איפשרו להם להישאר בבית להם…"

"באמת?!" אמרה נירית, וחייכה מעט, ונשמה נשימת הקלה מסוימת, "אז אני לא אמא איומה שאני ככה כן רוצה שהיא תלך לבית-ספר, ושולחת אותה כשהיא כזו אומללה עם כאבי הבטן שלה?!"

"ממש לא," אמרתי, "אבל כן אנחנו צריכות לדבר כאן, בינינו, מה גורם לה לכאבי-הבטן האלו, להבין את זה – אילו לחצים את חושבת שהיא חווה בזמן האחרון? והאם טוב לה בבית-הספר? והכי חשוב –  שתביאי אותה לכאן, ונדבר איתה יחד, ננסה להבין איתה דרך שיחה, או דרך משחק, או ציור – למה יש לה כאבי בטן. נשאל אותה בעצמה אם רע לה בבית-הספר? או אולי משהו אחר מציק לה? אולי מה שקורה לה עם אביה בזמן האחרון קשה לה יותר מדי?!" במאמר מוסגר אוסיף, כי הגרוש של נירית גרם לה לבעיות רבות בשנתיים האחרונות. כמובן, שכרגיל במקרים כאלו – גם הילדים במשפחה חשו את המתחים בין ההורים במלוא העוצמה של הרגשות החשופים של ילדים ומתבגרים, שגדלים בצל סכסוכים של ההורים.

אז כבר הבנתם לא מעט משיחתי עם נירית (שהיא אגב, דמות בדויה) – לגבי כאבי-בבטן החוזרים, ה-RAP, בשפה המקצועית, של ילדים.

ועוד מידע על כאבי הבטן אצל ילדים, ה-RAP, ובכלל על סומטיזציה אצל ילדים:

–  ב-RAP  ובבעיות פסיכוסומטיות אין ממצאים רפואיים כלשהם, המעידים על בעיה גופנית של הילד. כך אנו מניחים, שמתחים ולחצים רגשיים גורמים להתכווצויות לא רצוניות של מערכת העצבים האוטונומית בגוף, וכך נוצרים כאבים בבטן.

– התופעה, שבה בעיה נפשית הופכת לבעיה גופנית, נקראת בשפה המקצועית – "סומטיזציה". כאשר קורית סומטיזציה של קושי נפשי – כנראה שהילד אינו מודע מספיק לקושי הנפשי שעובר עליו, וחושב, שהוא יכול להסתדר עם קושי זה. אבל הגוף שלו, במקומו – בעצם מדבר. הגוף שלו אומר במקום הילד, או הילדה, במקרה של הילה: "אני נורא סובלת. מישהו נורא פוגע בי. אני מרגישה לכודה, חסרת-אונים, מושפלת, מאוימת. אבל אני לא אספר לאף אחד על זה, כי אני חזקה. אני אסתדר, הכל בסדר. אתם יודעים שאני ילדה טובה שמסתדרת עם כל הבעיות, ועושה הכל כמו שצריך…"

– אפשר להתגבר על הבעיה, בעזרת הבנה אמיתית וכנה של הבעיה הנפשית הכואבת, ובעזרת לימוד של טכניקות הרפיה. שיחות עם הילד, שיחות עם ההורה, שיחות משותפות לילד ולהורה, ולפעמים גם יידוע של המורה בבית-הספר – עוזרים מאוד. הילד נרגע כאשר הוא קולט, שמבינים אותו. כאשר מדברים על הבעיות הנפשיות שמציקות לו, ונותנים להן לגיטימציה ותוקף – הילד נרגע, וגופו אינו צריך להיות מתוח וכואב. גם טכניקות של הרפיה ומציאת תרגילים שנותנים לילד ולהוריו תחושת שליטה על מצבו הגופני והנפשי – יכולים לעזור.

המלצות:

– המלצתי הכללית היא לקחת ילדים הסובלים מכאבי-בטן חוזרים, כאבי-ראש חוזרים וכל תופעה כזו של סומטיזציה – לייעוץ פסיכולוגי. אל תיתנו לילדים להפוך למבוגרים, שאינם מבינים את עצמם, ולכן משתמשים בסומטיזציה, כלומר במחלות גופניות, כדי להתמודד עם לחצים נפשיים. אל תיתנו לילדיכם לסבול מכאבי-בטן, כאבי-ראש, סחרחורות ועוד תופעות נפשיות לאורך זמן – מפני שתופעות גופניות אלו פוגעות בתפקוד של הילד, גורמות לו בעצמן להרגשה רעה. התופעות הגופניות מעוררות בו חרדות שלא יצליח ללמוד כמו שצריך, שלא יוכל להיות עם חברים במשחקים, ושירגיש חלש ומסכן מחוץ לבית. תופעות גופניות אלו גם פוגעות בדימוי העצמי של הילד.

ובקיצור: עזרו לילדיכם – הבינו את שורש הבעיה הגופנית, ותנו להם כלים להתמודד עם הקשיים הגופניים והנפשיים.

ותוספת קטנה להורים שילדיהם מבוטחים בשירותי בריאות כללית:

לא במקרה הקופה נותנת החזרים עבור טיפול אצל פסיכולוגים קליניים, לילדים שמבוטחים בביטוח המושלם. להורים שילדיהם סובלים מ-RAP, תופעה המוכרת לרופאי הילדים – אני ממליצה לקבל הפניה מרופאת הילדים שלכם לטיפול פסיכולוגי (אבל בררו שהפסיכולוג שאליו אתם פונים אכן נמצא ברשימה של הקופה!)