אתמול ראיתי סרטון טוב בטד. אתם מכירים את TED, נכון? טד היא מסגרת של הרצאות קצרות ומתומצתות באנגלית. אתה יכול לצפות בה באופן חינמי. יש שם תכנים ממש טובים לפעמים.
אני, משום מה, חיפשתי תכנים על הנושא של – עבודה. ולמה דווקא על עבודה? אל תשאלו אותי עכשיו. זה עניינים אישיים שלי.

בקיצור, הסרטון הראשון שראיתי היה של אלן בוטון. הוא דיבר על כך, שבעולם המודרני מצפים מכולם שיהיו מאוד מוצלחים, בקריירה המקצועית שלהם, ובכלל. בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב במאות קודמות, שאדם יכול להתקדם רק בתוך המעמד שלו, ולא יותר, בעידן המודרני נותנים תחושה לכולם – שהם יכולים להגיע לכל מקום. אם הם רק ישתדלו וירצו. יש הרבה גורואים שמרצים לך לרדוף אחרי המטרות שלך, ומספרים לך על אנשים שהצליחו. אבל בסופו של דבר, בשטח – לא כולם מצליחים.

בעצם, באופן טבעי, הרוב נשארים בינוניים, ומעטים מצליחים. וכך נוצר מצב, שרוב האנשים חשים מתוסכלים והערך העצמי שלהם נפגע. הם הרי היו צריכים להגיע גבוה… בוטון מקשר נטייה זאת גם לאחוז הגבוה של ההתאבדויות בעולם המערבי. אנשים פשוט כועסים על עצמם על ההשגיות הנמוכה שלהם, ולא מקבלים שלא כולם יכולים להצליח.
זו היתה ההרצאה הראשונה שצפיתי בה. היא גרמה לי להנמיך את הדרישות שלי מעצמי, ואולי זה גם טוב.
ההרצאה השניה, היא בעצם ההרצאה שלשמה אני כותבת לכם את הפוסט הזה.

באמת, אני לא זוכרת מי נתן אותה, אבל השם שלה היה משהו כמו "למה אתה לא תצליח בקריירה שלך". מין כותרת מצחיקה ולא מעודדת שכזאת. אבל דווקא הכותרת הזו עשתה לי חשק להקשיב ולצפות. יחסית לשאר הכותרות המקובלות, שאמרו משהו כמו "שמונה דרכים להצליח", "איך לגרום לעצמך למוטיבציה" וכולי – זו היתה אירונית יותר.
ומה דובר שם, אתם שואלים, גשי כבר לעניין, בבקשה.

ובכן, היה שם איש די לגלגני. הוא היה שמנמן ודיבר באנגלית בריטית. הוא בעצם אמר: אין בעיה. ותרו על הקריירה שלכם. למה לכם? למה להתאמץ? ועוד אתם יכולים למצוא סיבה נפלאה לוותר, והיא – יחסים. אתם תגידו שאתם לא משקיעים בקריירה כי אתם משקיעים ביחסים בחיים שלכם. בילדים, בזוגיות, בחברים. נפלא. תירוץ טוב. ומה תגידו לילד שלכם, אם הוא ירצה להגשים חלום שלו, כמו למשל להפוך לקוסם? תגידו לו: עזוב, זה שטויות. ואיך תסבירו לו את העובדה, שלא עשיתם מה שרציתם עם עצמכם?

בקיצור, האיש האנגלי הזה עמד ופשוט סנט בצופים. ממש ככה. היה טון תוקפני ולגלגני, על סף הבוז כלפי האנשים.
הוא בעצם אמר לאנשים: יאללה, ותרו על החלומות וההגשמה העצמית שלכם. תהיו אפסים, למה לא?
המסר הזה נגע בי. פתאום רציתי יותר לעשות דברים שחשובים לי מבחינה מקצועית.

דווקא הלגלגנות והצבעה על המצב כפי שיהיה אם לא מגשימים מה שרוצים – הניעה אותי. מה שמזכיר לי, שניסויים מצאו, שדווקא להראות לאנשים תוצאות שליליות של מעשיהם, יכול למנוע אותם מעשיית דברים מיותרים. שהצבעה על האסון או הכישלון שיקרה חזקה יותר, מבחינת הגברת המוטיבציה, יחסית לעידוד אחר.
אז אני שם. אני מודה לאיש הלגלגן והבז הזה.
אנסה למצוא לכם לינק או לפחות את שמו. מגיע לו.
מקווה שהועלתי במשהו.
או שהועלתי בהגדלת המוטיבציה המקצועית שלכם, או בהענקת דרך אפשרית להגדיל מוטיבציה לאחרים: לילדים שלכם, לבני הזוג, או לעובדים שלכם.

טוב, חזרתי אליכם. לא התעצלתי ומצאתי את שמו של האיש. קוראים לו לארי דייויד. שווה לקרוא עליו. אני עוד לא חיפשתי עליו דבר ברשת.

וזה הלינק להרצאה שלו:https://www.ted.com/talks/larry_smith_why_you_will_fail_to_have_a_great_career

והנה הלינק להרצאה הראשונה, של אלן דה-בוטון:

https://www.ted.com/talks/alain_de_botton_a_kinder_gentler_philosophy_of_success

תיהנו, חברים.