השלב של התחלת טיפול פסיכולוגי הוא שלב שאינו קל. בשלב הזה שני הצדדים עושים היכרות הדדית, אבל ישנו מאפיין אחד שרציתי להתייחס אליו במיוחד, והוא ההתלבטות של המטופלת (אכתוב כאן בלשון נקבה, אבל כמובן שאני מתייחסת הן לגברים והן לנשים) בתחילת הטיפול הפסיכולוגי : האם להיות בטיפול הפסיכולוגי הזה או לא.
ההתלבטות בעצם מתחילה עוד לפני שמשוחחים בטלפון עם הפסיכולוגית – ההתלבטות מתחילה כשמרגישים שזקוקים ורוצים בטיפול פסיכולוגי, ואז הפונה שואלת את עצמה: למי ללכת? השאלה מלווה בתהליך חיפוש, שחלקו בשאלות ששואלים מכרים – האם הם מכירים פסיכולוגית טובה, וחלקו בחיפוש במדריכים כתובים או באינטרנט. אבל אני רוצה להתמקד בתהליך, שמתחיל בשיחת הטלפון עם הפסיכולוגית שאליה פונים.
בשיחת הטלפון
בשיחת הטלפון שואלת הפונה את הפסיכולוגית שאלות לגבי עלות הטיפול, סוג הטיפול, מקום הקליניקה וכו', ולפעמים היא גם משוחחת שיחה קצרה עם הפסיכולוגית על הבעיה שבגללה היא פונה. בשיחה הזו הפונה מתרשמת מתוכן התשובות שענתה לה הפסיכולוגית, אבל היא שמה לב גם לדברים אחרים שקרו בשיחה כמו: טון הקול של הפסיכולוגית, סגנון הדיבור שלה, ואופן התקשורת שהיא יוצרת איתה. כל ההתרשמויות האלו הן התרשמויות לא-מילוליות, אבל הן לעיתים קרובות משפיעות מאוד על ההחלטה אם לפנות לפסיכולוגית הזו לטיפול פסיכולוגי או לא. ברור, שגם התשובות ברמת התוכן משפיעות, כמו: האם הפסיכולוגית מציעה סוג טיפול שנראה לפונה, האם המחיר מתאים, האם המיקום של הקליניקה נוח, וכו'.
בפגישה הראשונה
בפגישה הראשונה, למרות שהמטופלת כבר הגיעה לטיפול הפסיכולוגי, נמשך לרוב תהליך ההתלבטות לגבי ההישארות בו. במפגש הזה המטופלת מתרשמת מדברים רבים: ממראה הפסיכולוגית, מתגובותיה המילוליות והגופניות, מאופן התקשורת שנוצר בינה לבין הפסיכולוגית וממראה הקליניקה. כל אלו יחד יוצרים תחושה פנימית מסוימת, שאותה בודקת המטופלת – במודע או שלא במודע. בזמן שהמטופלת נמצאת בפגישה, וגם אחרי שהיא יוצאת ממנה, היא לרוב חושבת לעצמה: האם נעים לי להיות כאן? האם הפסיכולוגית הזו תבין אותי? האם היא תוכל לעזור לי? האם כדאי כאן לבזבז את כספי ואת זמני? האם בסופו של התהליך אהיה מאוכזבת או מרוצה?
כל השאלות האלו הן שאלות לא-פשוטות, שהמטופלת צריכה לענות עליהן לעצמה. לרוב כדאי שהפסיכולוגית בעצמה תפתח את הנושא הזה של ההתלבטות לגבי ההישארות בטיפול – כבר בפגישה הראשונה. אוגדן, פסיכואנליטיקאי ידוע, כתב על כך שההתלבטות של הפגישה הראשונה קשורה פעמים רבות לא רק למפגש עם הפסיכולוגית המסוימת, אלא גם לדפוסים אופייניים של המטופלת, שחוזרים בחייה במצבים שונים. כך שיחה על ההתלבטות ועל התחושות בפגישה הראשונה של הטיפול יכולה לגלות ולהעלות דפוסים חשובים וחוזרים אלו של המטופלת, ולאפשר לה הבנות משמעותיות.
בפגישות הראשונות
גם לאחר שהפגישה הראשונה הסתיימה, פעמים רבות עדיין לא הסתיים תהליך ההתלבטות. אצל ילדים ונוער הפגישות הראשונות של ההיכרות וההתרשמות לרוב נמשכות זמן רב יותר (משום שהן כוללות מפגש ראשוני עם ההורים, מפגש נפרד לילד, ולפעמים גם מפגש משפחתי), מה שמאריך את תהליך ההתלבטות. בפגישות הראשונות המטופלת בעצם ממשיכה, במקביל לתהליך הטיפולי, להתרשם מן הפסיכולוגית ולהתלבט: האם כדאי לי להמשיך? האם אני מרגישה שהפגישות האלו באמת יעזרו לי? האם כדאי להוציא כאן את כספי? האם הפסיכולוגית הזו טובה, נעימה, מבינה?
האם אכפת לה ממני? כל השאלות האלו לא תמיד מדוברות ממש בפגישות הראשונות. לא תמיד מצליחים לדבר על ההתלבטות הזו, הקיימת בראשה של המטופלת, ולא תמיד היא משתפת את הפסיכולוגית בה. לעיתים גם הפסיכולוגית לא שואלת מספיק על ההתלבטות הזו.
אבל חשוב לדבר על ההתלבטות הזו. אם תהיה שיחה על ההתלבטות, הרי כל מיני שאלות וספקות שנמצאות אצל המטופלת בראש, לא תמיד בצורה מודעת וברורה – יזכו לביטוי ברור, ויאפשרו למטופלת ולפסיכולוגית להבין טוב יותר מה המטופלת רוצה וצריכה, ואם הטיפול הפסיכולוגי המסוים הזה, עם הפסיכולוגית המסוימת הזו, יכולים לתת לה את צרכיה ורצונותיה. ההבנה הטובה הזו יותר של צרכיה ורצונותיה של המטופלת, מול מה שיש לפסיכולוגית לתת, יכולים לאפשר החלטה טובה ונכונה יותר לגבי ההישארות בטיפול או עזיבתו.
חשוב המטופלת תהיה פתוחה ככל הניתן לגבי ההתלבטות, ולא תחשוש לומר דברים שיכולים להיות לא נעימים או פוגעים בפסיכולוגית. חשוב גם שהפסיכולוגית תשתדל להיות אובייקטיבית בדברה בנושא. כך למשל אם המטופלת חשה שהטיפול הפסיכולוגי הזה אינו מתאים לה – תוכל הפסיכולוגית לקבל זאת, גם את הדבר עלול לפגוע בדימוי העצמי שלה או בפרנסתה. הפסיכולוגית צריכה לעזור למטופלת להחליט לגבי ההישארות בטיפול מתוך אכפתיות ונאמנות לצרכים של המטופלת, ולא מתוך אכפתיות ונאמנות לצרכים שלה.
קבלת ההחלטה
ובסוף – תהליך ההתלבטות הזה יסתיים. בסיומו תהיה זו המטופלת שתצטרך להחליט אם להישאר בטיפול הפסיכולוגי הזה – או לא. היא תשקול שיקולים שונים ורבים, אבל שיקול אחד הוא חשוב במיוחד, והוא: האם היא חשה בנוח עם הפסיכולוגית המסוימת הזו – או לא. השיקול הזה הוא חשוב במיוחד משום שמחקרים הראו, שמעבר לכל שיטות הטיפול הפסיכולוגי השונות, מה שקובע ביותר אם טיפול פסיכולוגי יצליח – הוא איכות הקשר בין המטופלת לפסיכולוגית. איכות זו, כך ניתן לטעון, מושפעת כמובן גם מאיכות הטיפול הניתן ומהמקצועיות של הפסיכולוגית, אבל יש לו גם משמעות בזכות עצמו.
