טיפול פסיכולוגי מביא לשיפור משמעותי בתסמונת המעי הרגיז, שהיא תסמונת שכיחה למדי, הגורמת סבל נפשי וגופני לאנשים רבים. טיפול פסיכולוגי נמצא במחקרים כיעיל ביותר, יחסית לשיטות אחרות של הרפואה המשלימה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז. כיצד גורם הטיפול הפסיכולוגי לשיפור בתסמונת, שנראית לכאורה גופנית בלבד?

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה, ששכיחותה היא 10-20% באוכלוסייה. כלומר – לא מעט אנשים מכירים את התחושות של בטן נפוחה, תחושות רעות בבטן ובגוף כולו, גזים בבטן, בחילות, שלשולים ו/או עצירות ורגישות למאכלים מסוימים.

ישנם מחקרים המראים, שיש קשר בין נטיות לדיכאון וחרדה לבין התפתחות התסמונת הזו. אבל השאלה היא לא רק מה גרם לתסמונת אלא איך משפרים את המצב של הסובלים ממנה. איך משפרים את המצב של הבטן, הגוף כולו, וגם הנפש. מפני שכשהבטן אינה במצב טוב – הגוף וגם הנפש סובלים.

עובדה אחת אינה ידועה לרוב האנשים, והיא, ששיטת הטיפול ברפואה המשלימה היעילה ביותר לטיפול בתסמונת המעי הרגיז היא טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי. מדהים, לא?

פרופ' הלוי כותב על כך בספרו "רפואה משלימה ואלטרנטיבית", שבו סקר את כל התוצאות המחקריות המוכחות של טיפולי הרפואה המשלימה. גם בספרים המקצועיים הפסיכולוגיים, שאני מכירה, ישנם תוצאות מחקריות ברורות וודאיות להשפעה החיובית המשמעותית של טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי-התנהגותי או של טיפול בהיפנוזה – על התסמונת של המעי הרגיז.

ואלו בהחלט עובדות מעודדות.

כיצד הטיפול הפסיכולוגי עוזר לסובלים מתסמונת המעי הרגיז?

אפרט כמה מהדרכים, שבהן טיפול פסיכולוגי עוזר בטיפול בתסמונת המעי הרגיז:

1. רישום מדויק של המצב של המעי לאורך כמה שבועות נותן דיווח לגבי הגורמים להתפרצות הבעיה. הפציינט/ית מתבקשים לרשום מצבים שהביאו להתעוררות התסמונת באופן מפורט, את עוצמת הסימפטומים ואת תגובותיהם הרגשיות והחשיבתיות בזמן התעוררת הסימפטומים. כך יכולים מתבררת "המפה האישית" של כל אדם בנוגע לתסמונת המעי הרגיז האישית שלו. עולים גורמים פיזיים לתסמונת, כמו אוכל לא מתאים, או שינה מועטה, וגם גורמים נפשיים – כמו מתח, מפגש עם אנשים מרגיזים ועוד. הרישום הזה הוא התחלה חשובה בטיפול הפסיכולוגי בתסמונת המעי הרגיז,.
2. לימוד טכניקות של הרפיה. לימוד הרפיה, ובתוכה גם הרפיה הממוקדת במערכת העיכול – היא הכרחית. יש קשר הדוק בין המצב הרגשי לבין המצב של מערכת העיכול. מחקרים מצאו בשנים האחרונות, שיש קשר ישיר ומידי בין המוח לבין מערכת העיכול, ולהיפך. כלומר, כשאנחנו נלחצים – עצב שולח מהמוח מסר מידי למערכת העיכול להתכווץ ולהיות במצב של לחץ. זו הופכת אז להיות "רגיזה", ושולחת מסר עצבי בחזרה למוח, שהמצב "רגיז" ומדאיג, מה שמשפיע כמובן על מצב-הרוח שלנו להיות עגום ודואג. מצב-הרוח השלילי שולח בחזרה מסר עצבי לחוץ למערכת העיכול, וחוזר חלילה – מה שיוצר כדור שלג שלילי בעייתי עבור המצב של מערכת העיכול, עבור מצב-הרוח שלנו (המושפע מהמוח, כמובן), ועבור כל הגוף והנפש שלנו.
3. שינוי באורח החיים – הרישום המדויק של התנהגות מערכת העיכול מעניק לפסיכולוגית ולפציינט/ית מידע מדויק מהם הגורמים להתפרצות תסמונת המעי הרגיז. מאחר והגורמים ידועים כעת – יש לפעול לסילוקם, או לפחות למיתונם. כך יש להימנע מהמאכלים הספציפיים, שגרמו להתעוררות התסמונת, וגם לדעת להתמודד עם הלחצים הנפשיים, שהביאו להתעוררות התסמונת.
4. התמודדות עם לחצים נפשיים – הפסיכולוגית מלמדת את הפציינט/ית איך מתמודדים עם לחצים נפשיים בעזרת כלים מעשיים שונים, איך בונים אורח חיים רגוע יותר, איך יוצרים מערכות יחסים טובות יותר שאינן מלחיצות, ואיך נמנעים ממערכות יחסים הרסניות.
5. שינוי הרגלי תזונה – אנשים רבים יודעים אילו מאכלים גורמים להם לתסמונת המעי הרגיז, אבל אין להם מספיק יכולת לשליטה עצמית ולהימנעות מהרגלי תזונה מזיקים. בטיפול הפסיכולוגי אפשר לעבוד על שיפור יכולת השליטה העצמית וההימנעות מהרגלי תזונה מזיקים בעזרת שיחה על חוסר השליטה העצמית ולימוד טכניקות המגדילות את היכולת של הפציינט/ית לשלוט על האכילה שלהם בצורה טובה יותר.

לסיכום, חשוב לדעת, שלטיפול הפסיכולוגי כלים טובים לעזור לסובלים מתסמונת המעי הרגיז.

אנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא פעם לחפש פתרונות בתחום הרפואה המשלימה, ואינם מודעים לכך, שלטיפול הפסיכולוגי יש תוצאות מצוינות בטיפול בתסמונת.

וכאן, מתוך הניוזלטר של ה-PPRI, על מחקר חדש בתחום, המראה שגם בטווח הארוך לטיפול פסיכולוגי בתסמונת המעי הרגיז יש תוצאות טובות:

Long-Term Efficacy of Psychological Therapies for Irritable Bowel Syndrome

Laird, K.T., Tanner-Smith, E.E., Russell, A.C., Hollon, S.D., & Walker, L.S. (2016). Short-term and long-term efficacy of psychological therapies for irritable bowel syndrome: A systematic review and meta-analysis. Clinical Gastroenterology and Hepatology. http://dx.doi.org/10.1016/j.cgh.2015.11.020.

Irritable bowel syndrome (IBS) is a gastrointestinal (GI) disorder that affects 5% to 16% of the population. People with IBS havereduced quality of life similar to those with heart disease, heart failure, and diabetes. Previous meta analyses indicated that psychological therapies are just as effective as antidepressantmedications immediately after treatment for improving symptoms of IBS. However, whether psychological therapies have longer lasting effects is unknown. It is important to patients and providers to know the longer term effects of psychological treatments for IBS because the disorder has a fluctuating course, and so symptoms may reappear after treatment is completed. In their meta analysis, Laird and colleagues reviewed 41 studies that recruited almost 2,300 adult patients. [A note about meta analysis: Meta analysis combines the standardized effect sizes (d) across many studies to estimate an average effect size. This means that meta analyses are much more reliable than any single study, and when possible they should be the basis for practice recommendations]. Psychological therapies for IBS often included cognitive behavioral therapy (CBT), but also included relaxation therapy, mindfulness, hypnosis, behavioral treatment, and psychodynamic therapies. Control conditions often were: supportive therapy, education, fake treatment for biofeedback or hypnosis, online discussion groups, treatment as usual, or wait-list controls. Psychological therapies were more effective than control conditions immediately post-treatment in improving GI symptoms, and the effects were moderately large (d = .69). Psychological therapies remained more effective than control conditions up to 6 months post-treatment (d = .76), and from 6 months to 1 year post-treatment (d = .73). CBT and other treatments (e.g., relaxation, hypnosis) were equally effective; and individual and group delivered treatments were no different in their efficacy. The number of sessions, duration of sessions, and frequency of sessions did not impact the efficacy of psychological interventions.

Practice Implications

Determining the longer term efficacy of psychological treatment for IBS is important because the symptoms tend to be recurrent and sometimes are chronic. Psychological treatments reduce GI symptoms in adults with IBS, and the effects appear to be long lasting – at least up to 1 year post-treatment. The average individual who received psychotherapy was better off than 75% of control condition participant