היום כתבתי על נושא מאוד רגיש, וגם מאוד חשוב:

מה חושבים עלינו? איך תופסים אותנו?

השאלה הזו היא שאלה מכרעת עבורנו, מפני שאנחנו רוצים שיתפסו אותנו באופן חיובי. לרוב. וזה טבעי, אנחנו בני-אנוש – אנחנו זקוקים לקשר אנושי, או כמו שכותב זאת גולמן, בספרו "אינטליגנציה חברתית": אנחנו מחווטים לקשר חברתי מעצם טבענו. ולכן חשוב לנו לדעת מי אנחנו בשביל האנשים הקרובים לנו.

ולכן אנחנו לא פעם רוצים להיות בראש של בן-הזוג שלנו, או של הילד שלנו, או של הלקוח/מנהל שלנו, ושם לקרוא ולצפות באין מפריע: מה התמונה שיש לו עלינו? האם בעלי רואה אותי כמישהי מושכת? האם הילד שלי רואה אותי כאמא חיובית בסך-הכל? האם המנהל שלי חושב טובות עלי בתוכו?

בגלל הצורך שלנו לדעת מה חושבים עלינו – אנחנו לרוב בונים לנו איזו תמונה פנימית על מה חושבים עלינו. אנחנו מנסים לקלוט את מי שחשוב לנו, ולהרגיש, דרך אינספור התנהגויות שלו – מי אנחנו בשבילו.

אבל לפעמים קורה, שאנחנו ממש שואלים ומבררים – מי אני בשבילך? איך את חווה אותי? האם אני בשבילך, בעלי, מנהלת יעילה? או אולי חתול מייבב? או אולי נימפה מפתה אך מתסכלת?

השאלות האלו עולות לא פעם בטיפול הזוגי, וגם בטיפול בילדים ובמתבגרים. בטיפולים האלו אישה שומעת איך בעלה תופס אותה. גבר מבין מה אשתו חושבת עליו. הורים שומעים מה הבת המתבגרת שלהם מרגישה כלפיהם.

והרבה פעמים זה לא קל. הרבה אנשים נדהמים ומגיבים: "מה, אתה חושב שאני המנהלת שלך?! הרי זה תמיד ההיפך בינינו! מה קרה לך? אתה סתם אומר!"

אבל בעל לא יאמר סתם, שהוא חווה אותך ככה. הוא באמת מרגיש ככה. זו החוויה הסובייקטיבית שלו אותך. ואם את לא מרוצה ממי שאת בשבילו – בררי איתו יותר, למה הוא מרגיש אותך כמנהלת התובענית שלו. הביני יותר. ואל תשכחי : תמיד אפשר להשתנות.

ועכשיו, אתן לך הצעות טובות:

1. בררו עם מי שחשוב לכם, מדי פעם, מי אתם בשבילו. מיצאו הזדמנות לשאול את הילד/ה שלכם – מי אתם בשבילם. שאלו את בן-הזוג או בת-הזוג. את המנהל שלכם, הלקוח שלכם.
2. תקבלו תשובות מפתיעות לפעמים. חישבו מה אפשר לעשות איתן. לפעמים עצם המודעות הגדלה שלכם, למי אתם בשבילם – תספיק. ולפעמים גם שינוי קטן בכם – יעזור.

בהצלחה!