הגיע החורף. מה המשמעות של חורף? מצד אחד נעים שיורד גשם. מטריות. מעילים. פריחות בארץ.
אבל חורף זו גם עגמומיות מסוימת. ומי שנמצא במצב רוח רע יכול לסבול יותר. לעיתים אין שמש. קשה יותר לצאת מהבית. אין חופשים.
בטיפול הפסיכולוגי אנחנו מדברים גם על החורף. יש פציינטים שאומרים שהם הגיעו היום עם "דיכאון של חורף". אני אוהבת לדבר עם הפציינט על כלים מעשיים להתמודד עם החורף: פעילות גופנית, יצירת קשר חברתי, לשתות משהו חם שאוהבים.
אבל חוץ מזה החורף הוא הזדמנות טובה לחשיבה.
וילפרד ביון, פסיכואנליטיקאי ידוע, כתב על המושג של ה" חשיבה". לפי השקפתו חשוב לתת לחשיבה לפעול. לא לעצור אותה. חסידי הפסיכולוגיה החיובית לא היו מסכימים איתו בהכרח. הוא קבע גם את המושג "התקפות על החשיבה", שמשמעו הערמת קשיים, מתוך האדם עצמו או מסביבתו, על התהליך הטבעי של בירור דברים בזרם חופשי בתוך עצמנו. אוגדן, פסיכואנליטיקאי אמריקאי חי ופעיל בכתיבתו, המשיך את המושגים של ביון. הוא כתב על "חלימה", שהוא מושג דומה למושג החשיבה של ביון, שמשמעו גם: קשר של אדם עם החשיבה האסוציאטיבית של עצמו.
זה לא תמיד קל "לחשוב". אנחנו לא פעם מפחדים מהמחשבות שלנו. כנראה, שמה שבאמת נכון הוא, ועל כך קראתי מחקרים לאחרונה, הוא לנוע בין חשיבה על המחשבות שלנו, לבין הדחקה: שנוכל לפעמים לחשוב, ולפעמים לעסוק בדברים אחרים, ולהדחיק.
הפוסט הזה מיועד להיות קצר. הוא מיועד להיקרא לא רק בחורף.
אם אתם זקוקים לי – התקשרו אלי. בין אם נחשוב יחד ובין אם נחשוב איך להדחיק – אשתדל לעזור לכם.
אני מקווה שהמשפטים האחרונים לא נשמעים פרסומיים מדי,
בברכת עונות סבירות, רחל
