לפעמים אנחנו מציבים לעצמנו מטרות בחיים שלנו, כמו למשל: אני רוצה בעשר השנים הקרובות להתקדם באופן משמעותי בעבודתי. אני רוצה לפתח לי גינה יפה בחצר ביתי. אני רוצה להיות מאושרת יותר. וגם בריאה יותר.
אני בעד הצבת מטרות לעצמנו, וניסיון להתקדם לקראת מטרות אלו. זה חשוב.
הבעיה היא, שמטרות שהצבנו מולנו דורשות מאיתנו השקעה וסבלנות.
השקעה – מפני שצריך לרוב לעשות משהו מצידנו כדי להשיג את המטרה.
וסבלנות – מפני שלרוב מטרות אינן מושגות ברגע אחד. זה לא כמו לקנות שרשרת לעצמי בחנות תכשיטים: כשאני יוצאת השרשרת מיד בידי. מטרות, ובמיוחד מטרות גדולות, דורשות זמן להשגתן. הן דורשות זמן מפני שתהליכים לוקחים זמן, וגם מפני שלנו יש יכולות מוגבלות להשקיע במטרה מסוימת.
ולכן צריך סבלנות של רץ למרחקים ארוכים כדי להתמיד בהצבת מטרה מול עינינו, ולהמשיך ולפעול למענה.
לפעמים זה מתסכל. באמת. שצריך לחכות זמן רב עד שמגיעים למטרה.
אז כנראה, שצריך לקבל את העובדה, שהשגת מטרות דורשת זמן. צריך סבלנות למסע ארוך, שתוצאותיו מתחילות להתגלות רק אחרי כמות מצטברת של השקעה וזמן.
ואם אפשר – כדאי לפחות ליהנות מהדרך. להשתדל, כמה שניתן, ליהנות מהדרך.
כי רוב מה שאנחנו עושים בחיים, בסך הכל, זו דרך… הרבה דרכים, לכל מיני מטרות שלנו…
אז בברכת סבלנות והנאה מן הדרך, רחל
