לפעמים אנשים רוצים לעזור לך, אבל רק מרחוק…
הם לא מסוגלים, או שהם חושבים שקשה להם, להגיע אלינו. ממש אלינו.
לפעמים קשה להם פיזית לנסוע אלינו, ולפעמים גם נפשית הם פוחדים להגיע:
הם חוששים חלשים, חולים, פגיעים מדי.
אבל איפה זה משאיר אותנו??
האם לנו לא מגיע, שמי שרוצה לעזור לנו – באמת יתגבר על הבעיות של עצמו, ויעשה מאמץ, פיזי ונפשי, ויבוא אלינו?
אני כותבת את זה לאיש יקר לי.
אני כותבת את זה בשם הרבה מטופלים, שמרגישים שהמטפלים שלהם אינם מגיעים אליהם.
אני כותבת את זה בשם פסיכולוגיות, שמרגישות שהמדריכים שלהם והקולגות שלהן – לא הגיעו אליהם.
בעצם – בשם כל מי שנמצא במערכת יחסים כלשהי…
ומה איתכם – האם אתם מסוגלים להגיע אלי…?
כאדם ?כבת?
כפסיכולוגית קלינית…?
כאישה?
כקולגה…?
